פרידריך גולוויצר
 | |
| גולוויצר (ראשון מימין) נכנע לסובייטים יחד עם אלפונס היטר | |
| לידה |
27 באפריל 1889 בולנהיים, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1977 (בגיל 87) אמברג, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית.svg){kind=small} רייכסווהר ורמאכט |
| תקופת הפעילות | 1908–1944 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-193 מפקד הדיוויזיה ה-88 מפקד הקורפוס ה-53 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
פרידריך גולוויצר (בגרמנית Friedrich Gollwitzer; 27 באפריל 1889 – 25 במרץ 1977) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולוויצר נולד ב-27 באפריל 1889 בבולנהיים שבממלכת בוואריה (אשר הייתה חלק מהקיסרות הגרמנית). ב-1 באוגוסט 1908, הוא התגייס כצוער לצבא הבווארי.[1] הוא סופח לרגימנט הרגלים הבווארי ה-13 ("פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה"), ולאחר שלמד בבית ספר צבאי במינכן הועלה לדרגת לויטננט ב-23 באוקטובר 1910. ב-28 במאי 1913 הוא הועבר לרגימנט ההנדסה המלכותי ה-3. בתחילת 1915 הוא הועבר לרגימנט ההנדסה-מילואים ה-2, ולחם עמו במלחמת העולם הראשונה. ב-1 ביוני של אותה שנה הוא הועלה לדרגת אובר-לויטננט. הוא המשיך להילחם עד סוף המלחמה ביחידות שונות. ב-18 באוגוסט 1918 הוא הועלה לדרגת האופטמן. במהלך המלחמה הוענקו לו מספר עיטורים, ביניהם שתי הדרגות של צלב הברזל.
לאחר המלחמה עם פירוקו של הצבא הקיסרי, הוא מונה באופן זמני למפקד גדוד ברגימנט הרגלים ה-48. עם הקמת הרייכסווהר, הוא הצטרף אליו ושרת ביחידות הנדסה שונות. ב-1 במרץ 1930 הוא הועלה לדרגת מיור. ב-1 בפברואר 1932 הוא מונה למפקד גדוד האימונים של רגימנט הרגלים ה-20 (הבווארי) באמברג. ב-1 באפריל 1934 הוא הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט. ב-1 באוקטובר של אותה שנה הוא מונה למפקד הגדוד הראשון של הרגימנט הנ"ל, וב-15 באוקטובר 1935 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-41. ב-1 בינואר 1936 הוא הועלה לדרגת אוברסט.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
בתחילת מלחמת העולם השנייה הוא לקח חלק במערכה בפולין. ב-1 באוקטובר 1939 הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור. בדצמבר של אותה שנה הוא הועבר לפקד על הדיוויזיה ה-193. בתחילת פברואר 1940 הוא הועבר לפקד על הדיוויזיה ה-88. הוא לחם עם הדיוויזיה במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, ולאחריה קיבלה הדיוויזיה כולה חופשה. ב-1941 נפגשו חיילי הדיוויזיה מחדש, והוצבו ככח כיבוש בצרפת. ב-1 באוקטובר של אותה שנה הועלה לדרגת גנרל-לויטננט, ולחם עם הדיוויזיה שלו במבצע ברברוסה. ב-25 בינואר 1943 הוענק לו הצלב הגרמני בזהב. ב-8 בפברואר של אותה שנה הוענק לו צלב האבירים של צלב הברזל. ב-10 במרץ הוא הועבר לכוחות המילואים. ב-22 ביוני הוא הוחזר שוב לשירות פעיל, ומונה למפקד הקורפוס ה-53. ב-1 בדצמבר הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. במהלך מבצע בגרטיון ב-1944, הגן הקורפוס שלו על אזור ויטבסק, אולם כותר בידי הסובייטים וגולוויצר וכל אנשיו נפלו בשבי.
אחריתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולוויצר שוחרר מהשבי ב-1955, ועבר להתגורר באמברג שבגרמניה המערבית. ב-1964 נפתחה נגדו חקירה בגין פשעי מלחמה בפולין. עם זאת, החקירה נסגרה ללא ראיות. הוא נפטר ב-25 במרץ 1977.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרידריך גולוויצר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- פרידריך גולוויצר באתר feldgrau (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הצבא הבווארי, כמו שאר הצבאות של הנסיכויות והממלכות הגרמניות באותם ימים, היה חלק מצבא הקיסרות הגרמנית, והיה כפוף למטכ"ל הקיסרי. עם זאת, הצבא הבווארי נהנה מזכויות יתר שהיו שמורות רק לצבא הפרוסי, ובין היתר החזיק מטכ"ל עצמאי.